יעקב יער
 | |
| יעקב יער במשרדו, 2012 | |
| לידה |
1929 (בן 95 בערך) גרמניה |
|---|---|
| מקום לימודים |
הגימנסיה העברית "הרצליה"  |
| תקופת הפעילות | מ-1953 |
| תחום יצירה | אדריכלות |
| יצירות ידועות | שכונת המשתלה בתל אביב |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
יעקב יער (נולד ב-1929) הוא אדריכל ישראלי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת תשס"ז וחתן פרס א.מ.ת. לשנת 2014.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יער נולד במזרח גרמניה בשנת 1929, ובשנת 1935 עלה לארץ ישראל. לאחר לימודיו בגימנסיה העברית "הרצליה" התגייס למשטרת היישובים העבריים ולאחר קום המדינה המשיך לשרת בצה"ל. למד אדריכלות בטכניון שבחיפה בין השנים 1949–1953. במהלך לימודיו הכיר את אשתו אורה לבית גרסטנפלד, אותה נשא בשנת 1954. אורה הייתה אדריכלית בעצמה בת לאדריכל אברהם גרסטנפלד ואחות לאדריכל שמואל גירון. לזוג שני בנים ובת. באפריל 1999 התאלמן מאשתו, והוא מתגורר בתל אביב עם בת-זוגו רות ברמן, פרופסור אמריטה לבלשנות באוניברסיטת תל אביב, כלת פרס ישראל ופרס א.מ.ת. לבלשנות וחברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית דרכו המקצועית השתתף בצוותי תכנון אשר תכננו בין השאר את רובע האמנים ביפו העתיקה, לצד אדריכלים כדוגמת סעדיה מנדל, אליעזר פרנקל ויונה פיטלסון (שפרש בשלב מוקדם). על פרויקט זה אף זכה בפרס רוקח.
בהמשך, בשנת 1960 פתח משרד אדריכלים פרטי יחד עם אשתו אורה. משרד זה תכנן פרויקטים רבים ומרכזיים אשר זכו לא אחת בפרסים. המשרד פועל ביפו, ושותפים בו בנו ובתו של יער.
יער זכה בפרס רוקח ב-1967 על שימור מרכז יפו העתיקה וב-1980 זכה שוב בפרס זה על תכנון שכונת כפיר במזרח תל אביב, יחד עם אדריכל הנוף הלל עומר. בשנת 2014 זכה יער בפרס א.מ.ת בתחום האדריכלות (ביחד עם שלמה אהרונסון).
פועלו של יער מייצג במידה רבה את פניה המשתנים של האדריכלות הישראלית.
בשנת 2022 התראיין יער ל"ארכיון העתיד", מיזם תיעוד דור המייסדים של אנשי הרוח שהטביעו חותם משמעותי על התרבות הישראלית.[1]
פעילות ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]יער היה פעיל במשך שנים בגופים ציבוריים רבים. בין השאר היה חבר בוועד המנהל של הטכניון, פעיל במועצה לשימור אתרים וכן כיהן בין השנים 1981–1985 כיו"ר אגודת האדריכלים בישראל.
פרויקטים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית משפחת ליפא יהלום, רמת גן, 1958–1959.
- מסעדה בפארק לאומי גן השלושה (הסחנה), שנות ה-60.
- שכונת נווה רסקו, רמת השרון
- שכונת מגורים, גבעת המורה, עפולה, 1958–1961.
- שכונת המגורים אלי כהן, כפר סבא, 1965–1966.
- שכונת כפיר, תל אביב, שנות ה-70.
- שכונה במעלה אדומים, שנות ה-80.
- שכונת מגורים בפסגת זאב, שנות ה-80.
- שכונת מגורים ברכס שועפט, ירושלים, שנות ה-90.
- שכונות מגורים בראש העין, שנות ה-90.
- תוכנית שימור יפו העתיקה ונמל יפו (בשיתוף צוות אדריכלים).
- שכונת המשתלה, צפון תל אביב, שנות ה-90. תכנון עירוני לשכונה ותכנון חלק ניכר מבנייניה.
- שער הטכניון, חיפה.
- מכון י. סילבר להנדסה ביו-רפואית, הטכניון, חיפה.
- מרכז קהילתי בגן יבנה.
- שכונת מגורים במתחם השוק הסיטונאי, תל אביב.
- תשעה מבני מגורים ברובע היהודי בירושלים, ובהם בית זיבנברג
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר המשרד הרשמי
- אדריכל יעקב יער, באתר פרס ישראל
יעקב יער בארכיון העתיד, סרטון באתר יוטיוב- פורסמו זוכי פרס ישראל לאדריכלות, באתר ערוץ 7, 26 בפברואר 2007
- נעמה סיקולר, עדה כרמי ויעקב יער - זוכי פרס ישראל לאדריכלות, באתר ynet, 26 בפברואר 2007
- אסתר זנדברג, יורים ולא בוכים, באתר הארץ, 28 בפברואר 2007
- ענת ג'ורג'י, אדריכלות טובה עושה חורבות טובות, באתר הארץ, 6 באפריל 2007
- מיכאל יעקובסון, על הפרויקט הראשון שתכנן יעקב יער, באתר Xnet, 7 ביוני 2011
- מיכאל יעקובסון, הקוטג' בן אלפיים: נשרף בשנת 70, נבנה מחדש בשנות ה-70, באתר Xnet, 17 במאי 2012
נעמה ריבה, האדריכל יעקב יער מסביר מה לשמאלן כמוהו ולבנייה בשטחים, באתר הארץ, 8 במאי 2016- אסתר זנדברג, יעקב יער יורה חצי ביקורת ומדווח משדה קרב האדריכלות, באתר הארץ, 29 ביוני 2016
- יער, י' (2016). החיים והארכיטקטורה: יעקב יער, אדריכל. חיפה: הטכניון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| זוכי פרס ישראל בתחומי האמנות החזותית | ||
|---|---|---|
| פיסול | זאב בן-צבי (1953) • יצחק דנציגר (1968) • אריה ארוך (1971) • ראובן רובין (1973) • דני קרוון (1977) • בתיה לישנסקי, יחיאל שמי (1986) • מנשה קדישמן (1995) • יגאל תומרקין (2004) • מיכה אולמן (2008) | |
| ציור | יוסף זריצקי (1959) • מרדכי ארדון (1963) • מרסל ינקו (1967) • יוסל ברגנר, אנה טיכו, פנחס ליטבינובסקי (1980) • יחזקאל שטרייכמן (1990) • לאה ניקל (1995) • משה קופפרמן (2000) • פנחס כהן גן (2008) | |
| ציור ופיסול | זהרה שץ • (1955) בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים (1958) • מיכאל גרוס (2000) | |
| אדריכלות | דב כרמי (1957) • אריה שרון (1962) • דורה גד, אלפרד מנספלד (1966) • בנימין אידלסון (1968) • יעקב רכטר (1972) • אריה אלחנני (1973) • אברהם יסקי (1982) • דוד רזניק (1995) • ליפא יהלום, דן צור (1998) • רם כרמי (2002) • יעקב יער, עדה כרמי-מלמד (2007) • אדם מזור (אדריכלות ועיצוב; 2013) | |
| עיצוב | יונה פישר, אלישבע כהן (1977) • דן ריזינגר (1998) • דוד טרטקובר (2001) • ירום ורדימון (2007) | |
| תולדות האמנות | בצלאל נרקיס (1999) • זיוה עמישי-מייזלש (2004) | |
| צילום | דוד רובינגר (תקשורת; 1997) • מיכה בר-עם (2000) • אלכס ליבק (2005) • פטר מירום (2010) | |
| אמנות פלסטית | יעקב דורצ'ין (2011) • מיכל נאמן (2014) • שרה ברייטברג-סמל (2020) • מיכל רובנר (2023) | |